איך לבחור קרן השתלמות?/ בלה רזניק
(יועצת פנסיונית ויועצת השקעות ברישיון, דח"צ וחברת ועדת השקעות בקרן ההשתלמות לאקדמאים)
בשם "חופש הניוד" האוצר מאפשר לכל עמית לעבור לקרן השתלמות הרצויה עבורו וזאת ללא פגיעה בוותק ובצבירה הקיימת. גם המעסיק אינו יכול לכפות על העובד להיות בקרן השתלמות כלשהי. היות וחלק ניכר מהעמיתים אינו בקיא באפשרויות הקיימות, הוא נחשף ל – "שלל משווקים וסוכנים פנסיוניים" המנסים להעביר אותו לקרן כזו או אחרת תמורת עמלות שהם מקבלים מהגוף הקולט.
לא תמיד הניוד הוא לטובת העמית ולכן כדאי לבחון מספר פרמטרים .
ראשית, ניתן להיעזר במערכת הגמל-נט של משרד האוצר. זוהי מערכת המאפשרת לכם לבצע השוואה היסטורית בין קרנות ההשתלמות השונות הקיימות בשוק.
בקישור הבא: gemelnet.cma.gov.il
שימו לב שאינכם נכנסים לאתרים פרטיים המשתמשים בשמות דומים המבקשים את הפרטים שלכם. אין צורך בפרטים אישיים במערכת הגמל נט!
1. מסלול ההשקעות של הקרן – בקרן השתלמות של אקדמאים ישנם 4 מסלולי השקעות :
א. מסלול השקעות כללי – מסלול שבו נקבעת מדיניות ההשקעות ע"י ועדת ההשקעות של הקרן .יש בו תמהיל של מניות ,אגרות חוב, השקעות לא סחירות וכד' .
ב. מסלול השקעות אשראי ואג"ח – מסלול סולידי יותר שבו החשיפה למניות מאוד נמוכה ומיועדת למשקיעים שונאי סיכון ,או כאלו הזקוקים לכסף לטווח קצר.
ג. מסלול השקעות מניות – מסלול ברמת סיכון מאוד גבוהה שכן עיקר ההשקעות הן במניות בארץ ובחו"ל -בשווקים מפותחים ומתפתחים, בהתאם למדיניות ההשקעות שנקבעת ע"י ועדת ההשקעות.
ד. מסלול השקעות עוקב מדד s&p500 – מסלול ברמת סיכון מאוד גבוהה שבו ההשקעות צמודות להתנהגות מדד המניות האמריקאי הכולל את 500 החברות הגדולות (שווי שוק ) הנסחרות בארה"ב.
ככלל, ככול שאופק ההשקעה ארוך יותר – ניתן להיות ברמת סיכון גבוהה יותר. אם אתם זקוקים לכסף בטווח הקצר – עברו למסלולים סולידיים יותר. אם מציעים לכם לעבור למסלול של גורם מתחרה שימו לב שההשוואה הינה בין קרנות מאותו סוג ! (השוואה של קרן אשראי ואג"ח למסלולי מניות של המתחרים, לדוגמא, אינה נכונה). שכן רמות הסיכון שונות ומטבע הדברים – התוצאות תהיינה שונות.
2. היסטוריית הביצועים של הקרן – היות ומדובר בהשקעה לטווח בינוני ולחלק אפילו לטווח ארוך, רצוי למדוד את ביצועי הקרן בתקופה של לפחות 3-5 שנים. זכרו ,היסטוריית הביצועים אינה יכולה לנבא את הביצועים בעתיד ,אך היא מהווה סוג של אומדן לאיכות הניהול. שימו לב כי מדובר בתשואות ברוטו אך כל עמית משלם דמי ניהול שונים ולכן התשואה נטו (תשואה ברוטו בניכוי דמי הניהול ) של כל עמית יכולה להיות שונה.
* אל תתפתו למצגות בהן המשווק/הסוכן/חברת ההשקעות מציגים לכם טווחי זמן קצרים כגון שנה, חצי שנה ואפילו חודשיים. בטווחי זמן קצרים, התוצאות יכולות להיות שונות מאוד ולא לשקף את התמונה האמיתית. דרשו לראות ביצועים ארוכי טווח ככול האפשר.
3. דמי ניהול מצבירה – תקרת דמי הניהול המותרת בחוק הינה 2% לשנה מסך הצבירה, בין אם הקרן הרוויחה ובין אם היא הפסידה. בקרן השתלמות לאקדמאים דמי הניהול הינם כ-0.28% מהנמוכים ביותר בשוק.
4. דמי ניהול עמלות ניהול חיצוני – זוהי עמלה נוספת שמשלמת הקרן לצד שלישי ,עבור השקעות כגון : קרנות השקעה ,קרנות נאמנות וכד'.
דמי ניהול אלו מעלים למעשה את סך העלויות לעמית. בקרן השתלמות לאקדמאים לדוגמא עמלה זו היא מאוד נמוכה ונאמדת בכ- 0.28% (תשואה ממוצעת לשנת 2024 כפי שדווח באתר גמלנט).
לכן בהשוואה אל מול המתחרים יש להפחית את דמי הניהול המוצעים כדי להשוות "נטו לנטו" .
הזהרו מ"מבצעים"! במקרים רבים דמי ניהול ינתנו לכם לתקופה מוגבלת, אשר בסיומה – הם יעלו למקסימום…. יתרה מזאת, ינסו לשכנע אתכם להעביר את כל היתרות הקיימות שלכם (קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה ) לחברה אחת וזאת כדי לקבל דמי ניהול נמוכים יותר-במקרים אלו סיכון זה עולה כיון ש"כל הביצים" נמצאות בסל אחד- לטוב ולרע.
מדד שארפ – זהו מדד המודד את תשואת הקרן ביחס לסיכון שנלקח. ככול שהמדד גבוה יותר, כך היחס בין תשואה לסיכון טוב יותר.
לסיכום, השתדלו שלא לפדות את כספי קרנות ההשתלמות אלא להמשיך ולחסוך בהם אפילו עד לגיל פרישה (לא תמיד כספי הפנסיה יספיקו). בחרו את קרן ההשתלמות שמתאימה לאופי ולצרכים שלכם. בחרו את הקרנות על פי הפרמטרים שהוזכרו לעיל .
הקפידו לבדוק את הדוחות הרבעוניים והשנתיים המתקבלים לביתכם שם תוכלו לראות אם אכן בוצעו ההפקדות כנדרש (בהתאם לתלוש השכר),כמה גבו מכם בפועל כדמי ניהול ,מה הייתה תשואת הקרן ומה מדיניות ההשקעות המוצהרת של כספי הקרן שלכם ולבסוף וודאו כי המוטבים (הזכאים לכסף במקרה מותכם) בקרן מעודכנים ורלבנטיים.
